חוסן עירוני ( urban resilience ) הוא מונח משמעותי עבור העוסקים בתכנון עירוני בעידן הנוכחי. מושג זה קשור בקשר אמיץ למושג אופנתי אחר הרווח בשיח הנוכחי על ערים ועירוניות, והוא מושג ה"קיימות" ( Sustainability ). אולם, בעוד שתפיסת הקיימות קוראת לשינוי בניצול המשאבים ולצריכתם באופן אחראי מתוך מחשבה על פגיעה אקולוגית מעשה ידי אדם, תפיסת החוסן מבוססת על התגוננות מפני גורמים שונים שאינם בשליטת האדם (גורמים אלו יכולים להיות אסונות טבע מחד ואירועי טרור מאידך).
מתוך שוני תפיסתי זה, נגזרות מתודולוגיות פעולה שונות במרחב העירוני מבחינת הקצאה וניתוב משאבים ומבחינת פעולות אזרחיות (קהילתיות) וממסדיות שונות בתכלית.
עם זאת, שני המושגים הללו משפיעים על סדר היום העירוני במישורים שונים וחשוב להתייחס אליהם בשיח על פיתוח ערים.
בהמשך לכך, קהילות ופעולות קהילתיות במרחב העירוני נתפסות הן כאמצעי לפיתוח החוסן העירוני, והן כמקדמות קיימות במרחב העירוני. ערים שונות בישראל (והבולטת בהן היא כמובן העיר תל אביב-יפו) שמו להן כמטרה מרכזית ואסטרטגית את נושא חיזוק הקהילות בעיר. רבות מהן מתמקדות בהקשר זה בתחום הטבע העירוני - גינות קהילתיות ויערות מאכל.
בשנת 2013 פורסם ספרו של צ'רלס מונטגומרי "עיר מאושרת" - בספרו, מסביר מונטגומרי כמה משמעותי קשר עם שכנים לתחושת האושר והסיפוק במרכזי ערים. הוא מסביר כי דווקא הצפיפות הרווחת בערים כיום תורמת ליצירת קשרים משמעותיים בין משפחות, חברים וזרים. מדינת ישראל היא, אולי בניגוד למחשבה הרווחת, מדינה עירונית. העירוניות היא סגנון החיים הרווח ולמעשה 93%* מהישראלים מתגוררים בישובים המוגדרים עירוניים. בשנים האחרונות, החלו גופים שונים כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המרכז הבינתחומי בהרצליה ואחרים לעבוד על פיתוח מדדים לבחינת איכות החיים בערים שונות. בין המדדים הללו ניתן למצוא מדד חוסן עירוני, מידת החדשנות, האסטרטגיה העירונית בתחומים שונים, איכות החינוך, שביעות הרצון של התושבים ועוד. המטרה היא ליצור כלי עבודה ומפת דרכים לעיר מקיימת וחכמה - לתת לאנשים השוקלים לקנות דירה כמה שיותר מידע על החיים בעיר הספציפית. חשוב לציין כי טרם פותח מדד לבחינת תחושת הקהילתיות בעיר, אולם אין ספק כי תחושת הקהילתיות עולה כאשר מתרחשות פעולות משותפות סביב ערכים משותפים בעיר, וכאמור ההנחה היא כי חיזוק הקהילתיות תורמת בתורה לחוסן העירוני.
אם נשים בצד את כל המדדים הללו, חשובים ומשמעותיים ככל שיהיו לחיים בעיר שלנו נראה כי גם אנחנו כאזרחי העיר הצעירים יכולים לפתח ולבסס יוזמות קהילתיות/שכונתיות משמעותיות לחיים שלנו ולהסתייע בגורמים מן הרשות (דוגמת מרכז הצעירים כמובן) כדי לממש את היוזמות הללו.
אם יש לכם רעיונות לשיפור המרחב הציבורי והקהילתי ליד הבית שלכם, פה בטירת כרמל ; קהילתיים-חברתיים, ירוקים, אמנותיים או אחרים - נשמח לשמוע עליהם ולסייע לכם להוציא אותם לפועל!
שתפו אותנו כאן בתגובות ברעיונות שיש לכם או פנו ישירות למרכז הצעירים: 04-8581406 לשרון באום רכזת המעורבות החברתית.
