קבלו ויז'ואל:
השנה: 1996
המקום: בסיס צבאי שכוח אל אי שם בדרום הארץ.
צמד חיילות מרוטות (בלי להזכיר שמות) פושטות על "השק"ם".
השלל: שוקולד "רוזמרי", כוכב ארון הממתקים הצה"לי שלנו, האובייקט שהמתיק לנו את גלולת ה"רחוק מהבית" והאבק.
מה בו עשה לנו את זה כל כך?? הקרם? הפרסומת עם טיירה בנקס (ר' פור רוק'נרול)?
קשה להצביע על הרכיב המדוייק שכל כך דיבר אלינו אי שם בניינטיז.. ותתפלאו, גם היום אפשר להשיג אותו, (בעיקר במכולות בבני ברק), אבל למי בכלל אכפת?! מזמן כבר עברנו לחטאים מתוקים אינסטגרמיים יותר, וחלקכם בטח אפילו לא מבינים על איזו רוזמרי אנחנו בכלל מלהגים.
בחזרה ל-2019. אירוויזיון. האירוע שנהרות של מילים נשפכו אודותיו. ההופעה של מדונה, מלכת הפופ (הבלתי מעורערת? עוד נראה) צפויה להוות את שיאו המשמעותי של האירוע. נניח בצד כרגע דעות, מחשבות ועמדות ביחס להופעה עצמה (ציפיות לחוד ומציאות לחוד), קרובת משפחה צעירה סיכמה במשפט את העניין שאני רוצה להעמיד במרכז הדיון שלנו: "צריך לדעת מתי לרדת מהבמה!"
הופה!
"למה?" שאלתי,
"כי די, לא #רלוונטית! נקסט".
אאוץ'!
ובכן, #רלוונטיות היא מילת מפתח בעולם החדש.
עולה השאלה, מה המשמעות של "להיות רלוונטי"? פרופ' שיזף רפאלי מהמרכז לחקר האינטרנט בטכניון ובאוניברסיטת חיפה, הגדיר את הרלוונטיות כ"עוצמה, בולטות, סמכות בפוליטיקה, תרבות, חברה, פופולריות ואופנתיות, ויכולת להניע תהליכים" (ליידי גלובס, מרץ 2019).
מגזין ליידי גלובס הקדיש השנה שלושה גליונות לסוגיית הרלוונטיות בעידן החדש על שלל המשמעויות שלה - האתגרים וההזדמנויות הטמונים בה.
בעידן החדש נטען המושג במשמעויות רחבות מאי פעם. להיות רלוונטי זה להיות בתודעה, להיות משמעותי בקבלת החלטות במישורים שונים וזאת, גם בלי תפקיד פורמלי שמישהו נתן לך. יעידו על כך שלל משפיעני רשת בפייסבוק ובאינטסטגרם. כיום, ההיררכיות הישנות ושומרי הסף המסורתיים נדחקו - אפשר לרכוש ידע גם לא דרך האקדמיה, להשפיע על רבים שלא דרך אמצעי התקשורת הממוסדים, להציג יצירות אמנות לללא תיווך המוזיאון ועוד ועוד.
בהקשר התעסוקתי, בבואנו לברוא את האני המקצועי שלנו, ההכרח "להיות רלוונטי" חשוב ומכריע. הכרח זה עשוי להיות מתיש מחד, אך רב אפשרויות מאידך.
הצורך להיות רלוונטי דוחק בנו להיות עם היד על הדופק; להשתנות, לחדש, ללמוד שינוי כדרך חיים, להבין שיש לשמור על דריכות, ערנות, להתחייב ללמוד לבד לימוד שאינו מסתיים אף פעם (להנות מדרך החיים הזאת), לתחזק תדיר את הפרסונה הווירטואלית שלנו ועוד.
ורד רמון ריבלין עורכת ליידי גלובס, ניסחה זאת כך: "נתקלתם בבעיה? איפשהו בעולם מישהו התמודד איתה קודם, ושם באיזה יוטיוב. כל מה שבא לכם: ללמוד סינית, קידום אתרים או רובוטיקה - הכל שם, להוט להדריך אתכם. אבל תעשו את זה מהר, אה?"
אז כן, יצירתיות, גמישות מחשבתית ובנייה ותחזוק של "אני מקורי ואותנטי" הם הם השחור החדש.
ובל נשכח שחקנית מפתח במשוואת הרלוונטיות-עולם התעסוקה/עידן חדש, המלכה האם: הטכנולוגיה. נגישות טכנולוגית וידע טכנולוגי הם קריטים בהקשר זה. ההיבט החיובי בהקשר זה הוא שניתן להתמקצע בתחומים טכנולוגיים דרך קורסים חינמיים ברשת - זה מנגיש את הידע לאנשים שהאקדמיה אינה פתוחה בפניהם מסיבות שונות.
העולם צועד כיום בכיוון של ביזור. הן ביזור גיאוגרפי - מרכז ופריפריה איבדו את המשמעות המקורית שלהם. האינטרנט הפך את המיקום ברשת למשמעותי יותר מהמיקום הגיאוגרפי. בנוסף, אין צורך להתמחות בתחום מסוים. להפך - כדי להישאר רלוונטי עליי להציע ערך, להבין כמה משמעותי ידע אינטרדיסיפלינרי רחב (אם תהיה טוב רק בדבר אחד - המכונה תחליף אותך). לא להניח את כל הביצים בסל אחד, ולהבין שבחיבור בין העולמות צומח ידע חדש, ובהתאם לעצב זהות משתנה ומסתגלת. ד"ר יובל דרור טוען שעל כל עובד לשאול את עצמו אם יתנו את העבודה שלו למישהו אחר, האם יוכל לבצע אותה בדיוק כמונו? אם התשובה חיובית, עבודתכם תמסר כנראה בסופו של דבר למכונה. ברמות הגבוהות של מקצועות מסויימים דוגמת עורכי דין, פרסומאים ומורים - חובה להביא משהו ייחודי מעצמך וזה מה שמבטיח את הרלוונטיות התעסוקתית.
בעולם הדיגיטלי עולה החשיבות של מדע הנתונים - ביג דאטה ובינה מלאכותית שתשקלל את המידע הרב המקיף אותנו ותפיק ממנו משמעויות אופרטיביות מבוקשות.
מעבר לרלוונטיות מקצועית, כיום משמעותית ביותר הרלוונטיות החברתית - ברשתות החברתיות. רלוונטיות שנמדדת בפידבקים ברשת (מספר עוקבים, לייקים = רייטינג). אנשים שהופכים להיות במרכז של רשתות חברתיות הם רלוונטיים ולעיתים הופכים למותג בפני עצמו (או הדמות שלהם במרחב הווירטואלי) ואת הערך של המותג שלהם מתרגמים לערך כלכלי.
אפשר לסכם זאת בכך, שאנשים רלוונטיים הם האנשים היוצרים עניין אצל אחרים - מי שנותן ערך מוסף, וקולו היייחודי (השנון/ מרגש/יצירתי/אותנטי) צף הוא שיהיה רלוונטי לאחרים.
ד"ר גלית ולנר מאוניברסיטת תל אביב המתמחה בפילוסופיה של הטכנולוגיה, מדברת על רלוונטיות כעל היכולת להשתנות במהירות בתחומים שונים כולל החלפת מקצוע וקריירה. היא מספרת שבחיי העבודה שלה החליפה כבר מספר קריירות בהן מתכנתת ועורכת דין. היא מביאה כדוגמא את תנועת המייקרים, בעלי המלאכה המודרניים שמלאכתם מבוססת טכנולוגית המפתחים מוצרים ואוהבים ליצור - אלו אנשים שהסקרנות והיצירתיות שלהם מובילות אותם ללמוד תדיר בכל פעם תחום אחר, לחבר בין תחומים שונים וליצור דברים חדשים. לדידה, החדשנות היא שמובילה לרלוונטיות - החדשנים מגדירים צורך לפני שבכלל ידענו שהוא קיים.
אז מה עם מדונה? ממחישה את האופי הזמני של הרלוונטיות. הנה רק אתמול כולם נהו אחריה והיום כמעט שמתבקשת לחסוך את עצמה מאיתנו..
ומה איתכם? כבר בדקתם היום מה מצב העוקבים שלכם באינסטוש? הורדתם איזה טוטריאל לתוכנה החדשה לעריכת הסרטונים של הוולוג שלכם? או טוב מכך, האם כבר קבעתם פגישה עם יועצי הקריירה שלנו במרכז? נשמח להדריך אתכם בנתיבי הרלוונטיות המקצועית שלכם בעידן החדש, להציע לכם את ההכשרות המקצועיות הטכנולוגיות העדכניות והרלוונטיות לכם, וללוות אתכם לאורך הדרך!
מחכים לכם במרכז - 04-8581406
לקריאה נוספת:
1. ליידי גלובס - גיליון 246, מרץ 2019
2. ליידי גלובס - גיליון 247, אפריל 2019
3. לידי גלובס - גיליון 248, מאי 2018